פול, המורה שלי, נתן לי הזדמנות שנייה לאחר ששלח לו את הסרטון הזה מאחותי. הייתי אסירת תודה על ההבנה והתמיכה שלו. אבל זה לא היה רק על הסרטון, זה היה על האמון שהוא שם בי. זה היה על איך שהוא האמין בי, גם כשאחרים לא האמינו. וזה היה משהו שלא יכולתי לשכוח. אז, כשנתקלתי בסרטון הזה באינטרנט, לא יכולתי שלא לחשוב עליו. איך שהיא זזה, איך שהיא הציגה את עצמה, זה היה כמעט פואטי. זה היה מחול של פיתוי, מחול של תשוקה. ומצאתי את עצמי נמשכת לזה, לא מסוגלת להסיט את המבט. הבחורה בסרטון, היא הייתה משהו אחר. הקימורים שלה היו מהפנטים, התחת שלה היה יצירת אמנות. זה היה מראה לעין, חגיגה לעיניים. ואיך שצפיתי בה, לא יכולתי שלא לדמיין איך זה יהיה לגעת בה, לטעום אותה. זו הייתה מחשבה שהעבירה צמרמורות במוחי הרבה אחרי שהסרטון נגמר.