קוסמת שטנית נכנעת לתאוותה, יולדת חיה האלקקית עם רגליים ארוכות כמו גורד שחקים. זו לא מסירה רגילה, אלא ירידה אל תהום התשוקה והפחד.
במעמקי התופת, קוסמת שטנית נכנעת לחרדות הלידה. גופה מפרכס בייסורים כשהיא מולידה צאצאים מפלצתיים, יצור של זדון טהור. האקט הראשון של הילודים הוא לפרוע את חבל הטבור שלו, עדות לאכזריותו הראשונית. הדמוניות, שעברה ועייפה מהלידה, מצווה על זרעה לעמוד ולצעוד. היצור מציית, רגליו לא יציבות אך אימתניות. הדמונית, בגיחוך שטני, מעניקה לצאצאיה את מתנת רגליה היפות, מורשת של הקסם הזדוני שלה. הסצנה מגיעה לשיאה בהפגנה מקאברית של חיבה אמהית, כשהשד מלטף ברוך את פניה של ילודיה, ניגוד מוחלט למציאות האכזרית של עולמם. זהו סיפור על שושלת שדים, עדות לכוח הגלם, הבלתי מסונן, של בריאה בתחום הארור.