במפגן תאווה נועז מטפסת בשקיקה אמדורה, צועדת רחוב ותיקה, אל תוך אובר, עיניה נעוצות במפגש לוהט עם הנהג. כשהמכונית מתרחקת מהשוליים, אמדורה פותחת בחושניות את רוכסן מכנסי הנהג, חושפת את איברו הפועם. היא קולטת אותו בשקיקה, שפתיה עושות את קסמיהן לפני שהוא משכיב את המושב, מפשקות את רגליה לרווחה לנסיעה פרועה. הנהג, תשוקתו התלקחה, משתלט, נעיצותיו הקצובות משלחות גלים של עונג דרך אמדורה. גניחותיה ממלאות את הרכב כשהוא חוקר את מעמקיה, ידיו משוטטות בגופה. החום מתעצם כשהוא מסיר את חולצתו, חושף את חזהו המחוטב, כל תנועה שלו מסיעה את אמדורה לקצה. כשהשיא מתקרב, אמדורה, הפוטה שאינה יודעת שובע, לוקחת פיקוד, שפתיה המומחות עושות את קסמן פעם נוספת. הנהג, שאינו יכול להתאפק יותר, משחרר את מטענו, ממלא את פיה של אמדורה בזרעו החם. השניים חולקים רגע של אושר פוסט-מיני, גופם בילה ומרוצה.