זואי מתיוס, שועלה ותיקה, השתוקקה יותר מסתם למציצה פשוטה. היא כמהה לגבר שיטרוף את הכוס שלה באותו להט ששפך את הזין שלו. כשירדה על ברכיה לפניו, פישקה את מכנסיו, חושפת את איברו הפועם. היא לקחה אותו לפיה, עובדת במיומנות על לשונה, מטריפה אותו בתשוקה. אבל זה לא הספיק. היא רצתה יותר. הגבר, להוט לרצות, מיקם אותה על הספה, מפסק את רגליה, חושף את קפליה הרטובים. הוא הרעיף עליה בלשונו, מטריף אותה בהנאה. אבל בכל זאת, היא השתוקקה יותר. הגבר, שחש בתאוותה שאינה יודעת שובע, הפליק לה על ברכיה, מיישר את הזין הקשה שלו עם הכוס הנלהב שלה. הוא דחף לתוכה, גופם נע בקצב, גניחותיהם מהדהדות בחלל החדר. הגבר, שלא יכול להתאפק יותר, שחרר את שיאו, מצייר את זואס חזרה במהותו. מסופקים, שניהם התחממו בזוהר שאחרי המפגש הנלהב שלהם.